נותרתי עם הכאב החד והצורב המפלח את נשמתי כל דקה, היגון המתמשך, העצב העמוק ועם הרבה שעות של בכי ודמעות. אי אפשר לתאר במילים את האובדן הנורא.

בקשה לי אליכם:
כשאתם נכנסים למכונית ואוחזים בהגה, המתינו דקה: חישבו על היקרים לכם מכל שהשארתם מאחור: אמא, אבא, אחים, אחיות, סבא, סבתא, דודים, דודות, חברים וחברות.
התנעתם? – סעו בזהירות, במתינות, שימרו על תרבות נהיגה ועל חוקי התנועה. כך תשובו אל יקיריכם המצפים לראותכם בכיליון עיניים חיים ובריאים, כי זהו האושר האמיתי עבורם ועבורכם.

המשיכו בחייכם לגדול, לצמוח, להתפתח, להגשים, לחלום, לחוות, לעשות, לעזור, לתמוך, להקשיב, לחבק, לאהוב

וזכרו את שחף בליבכם.

ענת
(אמא של שחף)