שחף שלי

פתיחה
ב15 בדצמבר 2006 התמוטט עולמי.
שחף, אחי הבכור, נהרג בתאונת דרכים אשר קטעה את חייו כ-10 ימים לפני יום הולדתו ה-22. מאז הכל בחיי השתנה.
שחף היה בן אדם עם מראה מדהים ואופי מיוחד, כזה שלא פוגשים כל יום, צנוע, רגיש, אכפתי ובעיקר מלא שמחת חיים שהאירה את כולם.
התוכנית הזו היא לזכרו של שחף ונעשתה במטרה להנציח אותו. היא מוקדשת להורי, לאחותי, לדנה, חברה שלו, לחבריו, לכל האנשים שאוהבים את שחף אבל בעיקר התוכנית מוקדשת לך שחף כדי שתדע עד כמה כולם זוכרים אותך, מתגעגעים אליך ואוהבים אותך הרבה.

בתוכנית נשוחח עם ההורים שלנו שיספרו על שחף בתור בן, על האובדן ועל ההתמודדות. גל, אחותי ואחותו של שחף תספר לנו איך זה לאבד אח. נדבר גם עם דנה, חברתו שתציג את שחף מזווית של בן זוג. נשמע גם מחבריו של שחף איזה בן אדם הוא היה ועל החוויות שלהם איתו.

אני, שני בלס, מקווה שבמהלך התוכנית תזכו להכיר אדם נדיר ונפלא שהיה בשבילי המון, הרבה מעבר לאח.
אני רוצה שתכירו את שחף בלס זכרונו לברכה.

"וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות..."

הבית הראשון של השיר מה אברך שנכתב על ידי רחל שפירא חרוט על המצבה של אחי שחף זכרונו לברכה ויהיה חרוט שם לנצח.


לחצו להאזנה
"חברים מספרים על שחף"- חלק א'


לחצו להאזנה ראיון עם מנשה וענת בלס:

חלק א':
נמצאים איתי כאן באולפן שני אנשים יקרים מאוד, אולי הכי יקרים בעולם, מנשה וענת בלס, ההורים שלי.
שלום אמא. שלום אבא. דבר ראשון לפני שנתחיל אני מאוד רוצה להודות לכם שהגעתם לכאן.
את האמת אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל צריך להתחיל איפשהו.

1. למה קראתם לשחף- שחף?
2. אתם באמת חושבים שהשם התאים לו?
3. בתור תינוק, איזה תינוק הוא היה?
4. יש איזה שהן חוויות מיוחדות שאתם זוכרים מהשנים הראשונות עם שחף?
5. שחף גדל והתעצב, אילו תכונות אופי אתם חושבים שהכי אפיינו אותו?
6. אנחנו שנה וחודשיים אחרי שהתרחשה התאונה שזעזעה את החיים של כולנו, אתם יכולים לספר לי מה קרה במשך התקופה הזאת?
7. אחרי אותו לילה ארור איך מתמודדים עם האובדן? מה נותן לכם את הכוח? ובכלל איך ממשיכים אחרי אובדן שכזה?

חלק ב':
חזרנו ואנחנו ממשיכים את הראיון עם ענת ומנשה בלס, ההורים שלי, ששכלו את בנם, שחף בלס, אחי זכרונו לברכה.

1. אני רוצה שתספרו לי איזה שינוי חל במערכת היחסים שלנו בתוך המשפחה?
2. את מרגישה שאנחנו מאוחדים יותר?
3. החברים של שחף עדיין שומרים על קשר?
4. למה אתם הכי מתגעגעים?
5. מה שחף היה אומר לדעתכם על כל המצב הזה אם הוא היה יכול?
6. זוהי הדרך הנכונה לדעתכם להנציח את זכרו?
7. יש בכם כעסים כלשהם, על אלוהים, על הרופאים, על הגורל, אולי על משהו אחר?
8. אם הייתם יכולים להגיד לשחף משהו, מה הייתם אומרים לו?
9. יש לכם איזשהו מסר שאתם רוצים להעביר למי שמאזין לתוכנית?
10. ולסיום, מה נאחל למשפחה שלנו?


לחצו להאזנה
"חברים מספרים על שחף"- חלק ב'


לחצו להאזנה
מכתב לשחף:
אח שלי, תמיד אומרים שהזמן מרפא את הכאב. אז אומרים, זהו שקר. החלל העצום שהותרת אחריך גדל מיום ליום וכך גם הכאב שבלב. המוח מנסה להבין, אבל הלב מסרב לקבל. אני לא מצליחה להשלים עם העובדה שאני לא אראה אותך יותר, שלא יהיו לנו עוד חוויות ביחד, שאלוהים לקח אותך ממני אחרי 16 שנים ביחד ולא יחזיר לי אותך אף פעם. בכל רגע ומקום עוברת בי המחשבה מה היה אם היית כאן?, מה היית אומר? מה היית עושה?. שאלות רבות בלי שום תשובה. הכל נשאר בגדר "אם" ולא יהפוך למציאות.

אתה חסר לי מאוד. אתה דמות חשובה בחיי, כך תמיד היית ותמיד תישאר. נותרתי עם הרבה זיכרונות והרבה געגועים.
אני זוכרת שכשהתגייסת לצבא ועלית על האוטובוס בבקו"ם, התחלתי לבכות, פשוט לא הצלחתי לעצור את זה. הייתי מאוד קשורה אליך, לא רציתי שתהיה רחוק מהבית ובטח שלא לשבוע שלם. אני כ"כ דאגתי לך. אני זוכרת שהאוטובוס נסע, היינו בדרך לחניה של הבסיס, כולם ניסו להרגיע אותי ואתה התקשרת לחברה שלך ואמרת לה: "יש לי רק בקשה אחת ממך, תשמרי לי על אחותי הקטנה". ואני, אני רק בכיתי עוד יותר.

אני כ"כ מתגעגעת לארוחות הליליות שהיינו עושים בשעות הקטנות של הלילה, לסופי השבוע שהיית חוזר מהצבא ואח"כ מהאוניברסיטה. חיכיתי במשך כל השבוע לרגע שתהיה כבר בבית, שנשטוף את האוטו לקראת היציאה בערב. תמיד לפני שהיינו יוצאים היינו מתארגנים ביחד. הייתי עולה איתך לחדר שלך, בוחרת לך מה ללבוש, אומרת לך איך להתגלח, מסדרת לך את השיער. היית הכי חתיך בעולם!

כל הזמן היית מקפיץ אותי למקומות עם האוטו והיינו מדברים על האוטו שיהיה לי ועל הרישיון שכ"כ רצית שאוציא, תכננו איך אתה תהיה המלווה שלי. אתה תמיד אמרת שהבן אדם היחיד שתיתן לו לנהוג באוטו שלך הוא אני. היית גאה בי מאוד וגם אני בך. היום, יש לי רישיון כפי ששנינו חלמנו, אבל זה לא אותו הדבר. אני לא שמחה כמו שחשבתי שאני אהיה, אתה לא המלווה שלי ואני כבר לעולם לא אנהג באוטו שלך.

קצת יותר מחודש לפני התאונה חגגתי את יום הולדתי השישה עשר. אתה היית באוניברסיטה עם דנה, חברה שלך, וב-12 בלילה התקשרתם אליי ושרתם לי שיר יום הולדת. אני כ"כ התרגשתי שהתחלתי לבכות ואפילו לא הבנתי למה. שבוע לפני התאונה כשרועי חגג בר מצווה, חזרת במיוחד מהאוניברסיטה כי היה לך חשוב להיות נוכח שם. רקדנו בלי הפסקה וגם כשהאירוע הסתיים לא רצינו לחזור הביתה. לימדתי אותך לנענע את הכתפיים כמו שרוקדים עם מוסיקה מזרחית, והיית עושה את זה ממש מצחיק, אבל אתה התלהבת שלמדת איך עושים את זה ובכל הזדמנות שניתנה לך היית רוקד כמו שלימדתי אותך.

בבר מצווה של רועי אתה ואני רקדנו סלואו ביחד, הצלם התלהב מאיתנו ולא הפסיק לצלם אותנו. התלהבת ביחד איתו ונישקת אותי בלחי. היום התמונות האלה הן המזכרת האחרונה שלי איתך והן משקפות את הקשר והחיבור העצום שהיה בינינו.

נהרגת ביום הדלקת נר ראשון של חנוכה ובמקום להדליק את נרות החג הדלקנו נרות נשמה. חנוכה הוא חג האור וחג הניסים, אבל לך הנס שקיווינו לא קרה והאור שהאיר את חיינו כבה. חג החנוכה לא יהיה עוד חג שמח במשפחה כמו שהיה בעבר. אתה זה שהאיר את כולם ואת השמחה שבלב. כשהלכת, חלק מאיתנו הלך איתך. יש רגעים שנדמה לי שאתה תכף תבוא מאיזה מקום ותגיד שהכל לא נכון, שזה חלום רע ושצריך להתעורר. זה לא קורה שחף, אתה לא חוזר! הסיוט הוא המציאות, אבל אני לא בורחת, אני מתמודדת כמו שאתה לימדת אותי. אני יודעת שאתה תמיד איתי ואני לא מאמינה שנפרדנו. בכלל יש לי קושי עם המילה פרידה כי אין שני בלי שחף ושחף בלי שני. אנחנו לא נפרדנו, אני לומדת לחיות איתך אחרת, מרחוק, מרחוק אבל הכי קרובים שאפשר. אנחנו מחוברים מהלב ותמיד נהיה ביחד.

אויי שחף שלי, אחי הגדול, אני מתגעגעת אליך מאוד, אתה חסר לי!
החוויות, הזיכרונות, הרגעים נצורים, שמורים וחרוטים עמוק בזיכרוני.
אוהבת אותך המון.
אחותך הקטנה שהתבגרה במהירות
שני


לחצו להאזנה
ראיון עם דנה בן זמרה:
אני זוכרת את היום הראשון שדנה, החברה של שחף, הגיעה אלינו הביתה. היה לשחף ולי מן ריטואל קבוע כשהוא היה מכיר מישהי חדשה. הם היו מגיעים ואני הייתי ממתינה בסלון ואז היינו עולים ביחד לעשות שיחת היכרות בחדר של שחף. אני זוכרת שהתרשמתי מדנה שהיא מאוד עדינה ויפה. אח"כ גיליתי את האופי שלה, את מה שמסתתר מאחורי החזות היפה והעדינה. גיליתי איזה אדם מיוחד היא. אני ודנה נעשינו חברות, קשר שממשיך עד היום. שנה ותשעה חודשים שחף ודנה היו בני זוג. אהבה גדולה שנקטעה ברגע.

שלום דנה.
1. תספרי לי איך הכרת את שחף?
2. מה היה כתוב בפתק?
3. אח"כ כשכבר ממש יצאתם לדייט ראשון, מה היה הרושם הראשוני שלך?
4. תנסי לתאר לי את האישיות של שחף, איזה בן אדם הוא היה?
5. ספרי לי על כל מיני חוויות שלכם ביחד.
6. מה הדבר הכי רומנטי שהוא עשה בשבילך?
7. התקופה שלכם ביחד באוניברסיטה, מה את יכולה להגיד לי על התקופה הזאת?
8. הסופ"ש שבו התרחשה התאונה, מה זכור לך מאז?
9. ועכשיו, איך את מתמודדת עם החיים?
10.מה הדבר שאת הכי מתגעגעת אליו שקשור לשחף?
11. בחיי היום יום, מה מזכיר לך אותו?
12. משהו בגישה שלך בנוגע לחיים השתנה מאז התאונה?
13. היום אתה מרגישה שאת מעריכה יותר את החיים שלך?
14. אם היום הייתה ניתנת לך הזדמנות להגיד משהו לשחף, מה

היית אומרת לו?
לחצו להאזנה "חברים מספרים על שחף"- חלק ג'


לחצו להאזנה
ראיון עם גל בלס:
אם יש מישהי שיכולה להבין את מה שעברה המשפחה שלנו, אתה סערת הרגשות, את התחושות, את האובדן. המישהי הזאת היא אחותי הגדולה. שלום גל.

1. את נולדת בערך שנתיים אחרי שחף ולמעשה גדלתם ועברתם הכל ביחד. ספרי לי מה את זוכרת מתקופת הילדות?
2. איך עברתם את גיל ההתבגרות ביחד?
3. איזה תכונות הכי אפיינו את שחף לדעתך?
4. יש תכונות שהיו אצל שחף שיש גם אצלך?
5. מה הזיכרון הכי חזק שלך משחף?
6. יש לך חוויות מאז שקרתה התאונה, איזה חוויות אלה?
7. אני בטוחה שמאז התאונה עברו עלייך הרבה רגעים קשים. את יכולה לספר לי מתי הרגשת שהוא ממש חסר לך?
8. שחף מאז ומעולם היה חלק גדול מעולמך. איך היום בלעדיו נראה העולם שלך?
9. את מתמודדת עם החלל הענק שהוא הותיר?
10. מה זה עשה להשקפת העולם שלך, בנוגע למה שחשוב יותר ופחות בחיים?
11. החיים ממשיכים ואת בגיל שמתחילים כבר לחשוב על העתיד. איך את רואה את העתיד שלך?
12. איך את חושבת ששחף היה רוצה שיזכרו אותו?
13. כמו שהכרת את שחף, מה את חושבת שהוא היה אומר על כל המצב הזה?
14. ולסיום, אם הייתה ניתנת לך האפשרות להגיד לשחף משהו, מה היית אומרת לו?


לחצו להאזנה
"חברים מספרים על שחף"- חלק ד'


לחצו להאזנה סיום:
את השיר שאקרא כתבתי מספר חודשים אחרי מותו הפתאומי של שחף. כולי תקווה שגם הוא שומע.

"את הלילה ההוא לא אשכח אף פעם
חשבתי שתחזור ותצחק עם כולם
אך מאז עולמי השתנה ונדם
ולקחת ממני חלק איתך לשם.

למה השחף שלי עף לשמיים?
היום אני לבד ותמיד היינו שניים
הפרח היפה מכולם כבר לא יפרח
עכשיו הוא בגן עדן, אח שלי מלאך

זעקותיו של אבא חרוטות בזיכרוני
ודמעותיה של אמא צורבות את ליבי
כי הגיבור שלי מהסוס נפל
וכמו הציפור הלבנה עלה אל -על.

למה השחף שלי עף לשמיים?
היום אני לבד ותמיד היינו שניים
הפרח היפה מכולם כבר לא יפרח
עכשיו הוא בגן עדן, אח שלי מלאך

האוצר שלי טמון באדמה
ואני כבר הבנתי שלא תשוב בחזרה
תדע שאני אוהבת ואותך לעולם לא אשכח
כי היית בשבילי הרבה מעבר לאח.
אז למה השחף שלי עף לשמיים?
היום אני לבד ותמיד היינו שניים
הפרח היפה מכולם כבר לא יפרח
עכשיו הוא בגן עדן, אח שלי מלאך."

זהו, הסתיימה לה התוכנית שלנו.
אני מקווה שהתוכנית עזרה לכם לדעת ולהכיר את האיש הנפלא הזה, שחף בלס.
אני מקווה שגם התוכנית הזכירה לו כמה כולם אוהבים אותו, זוכרים אותו כאן למטה ובעיקר מתגעגעים אליו. שחף, אתה חסר לכולנו!

אני רוצה להודות להורים שלי, מנשה וענת בלס, לאחותי, גל בלס, ולדנה בן זימרה על כך שהגיעו לאולפן ופתחו את ליבם למרות הקושי הרב.

אני מודה גם לכל חבריו של שחף, שעזרו לנו לחוש מי היה שחף האמיתי.

ולסיום, אני רוצה להודות לאביהוד דנציגר, ליוני בארי ולדין דין זיידנוור שליוו ותמכו בי לאורך כל הדרך.

אני רוצה לסיים את התוכנית עם שיר של סאבלימינל לזכרם של הרוגי תאונות הדרכים. אז לכל אלו שיצאו הבוקר עם הרכב וחזרו הביתה למשפחה, הכוח בידיים שלכם!
די לקטל בדרכים!

אני שני בלס, להתראות.


לחצו להאזנה מילות סיכום
בחרתי לעשות את פרויקט הגמר שלי כתוכנית הנצחה לזכרו של אחי. שחף ואני היינו קרובים מאוד וקשורים אחד לשני, למרות פער הגילאים בנינו ( הפרש של שש שנים). שחף היה ועודנו דמות נערצת וחשובה בחיי, על כן החלטתי שתוכנית זו תעסוק בסיפורו.

שחף נהרג בתאונת דרכים ולמרות הכאב הטרי, תוכנית רדיו היא אחת הדרכים להתמודד עם הנושא ולהנציח את זכרו.

אני רואה חשיבות רבה בכך שאנשים מכל הגילאים ומכל השכבות בעם יאזינו לתוכנית, יחושו בצורך להזדהות, להבין, להרגיש ובעקבות כך יאבדו את הביטחון שדבר לא יקרה להם ויעריכו את החיים כי חשובים ויקרים הם.
השכול הוא חלק ממרקם חיינו במדינה. התוכנית מדגישה שקשה לחיות בידיעה שבן, אח וחבר איננו. בתוכנית רדיו ישנה חשיפה לאוזני אחרים, חשיפה לא קלה, אך באמצעות בני משפחה וחברים אפשר להכיר את דמותו, אופיו ואישיותו המיוחדת של שחף שנגע והיה חלק מחייהם של רבים. בנוסף, התוכנית מתארת דרכי התמודדות שונות. האובדן והשכול מכילים תחושות שונות, עומק של רגשות ועוצמה שמאפיינים את ההתמודדות עם הכאב, הייאוש, הכעס וחוסר האונים.

הנושא שבחרתי לפרויקט הגמר שלי הוא מעבר לציון בתעודת הבגרות. התוכנית תלווה אותי במשך כל חיי ובעתיד אני מקווה שתשמש עבורי מקור לנחמה. שחף לא חי מבחינה פיזית, אך קיומו ממשיך בדרך אחרת, באמצעות תוכנית ההנצחה המתעדת זיכרונות, חוויות, מחשבות, הרהורים ורגשות.

לשחף היה חיוך ענק טבעי מלא חיים, אנושי וטוב מלווה בצחוק מתגלגל. עד כמה חבל שאי אפשר להנציח אותו. חיוך זה נדם לנצח.

פרויקט זה היה עבורי תהליך ארוך וקשה, והיו רגעים שרציתי להניח אותו, אולם אנשים יקרים וחשובים חיזקו את ידי ועודדו אותי להמשיך ולהביא את הפרויקט לסיומו. בעזרתם הצלחתי להשלים את המלאכה ולהרים את התוכנית.